יד משחקת שח מט

כוחה של דחיפות בפיתוח רעיונות עסקיים

כוחה של דחיפות בפיתוח רעיונות עסקיים

רבים האנשים שמסתובבים סביבנו כשעמוק בפנים הם יודעים שהם אנשים מוצלחים, אהובים, בעלי פוטנציאל אדיר לשגשג ולפרוח אך עדיין – הם מתוסכלים!

אגב, אם תשימו לב לרגעים בחיים בהם אתם מתוסכלים תוכלו לשים לב שיש קו אחיד בין כולם – יש לכם את הרעיון המושלם, אתם יודעים בדיוק מה אתם צריכים לעשות ופשוט לא עושים את זה. תסכול נוצר כאשר אנחנו יודעים את הפתרון לבעיה שלנו ואנחנו פשוט לא משתמשים בו.

ישנן סיבות רבות למה לא לפתח רעיונות. חלקן סיבות רגשיות שנובעות מטראומות שעברנו וחלקן קשורות לפחדים שמשתקים אותנו, אך בין כל אותם הדברים מסתתרת לה האחת שמהווה את המכשול שעומד בין כל אדם צעיר ומוצלח לבין ההצלחה שלפעמים לעולם לא מגיעה – שאננות!

למען ההבהרה – השאננות לא גורמת לנו לוותר על החלומות שלנו. אנחנו עדיין רוצים להיות במקום בו חשבנו שנהיה בעוד שנה. השאננות פשוט גורמת לנו לדחות את הרגע בו אנחנו אמורים לקבל את ההחלטה לעשות את כל מה שנדרש כדי להיות שם. אז אנחנו דוחים ודוחים, לא מתחילים ללמוד בזמן למבחן שידענו מראש שנקבל בו 100 וביום לפני המבחן אנחנו מתוסכלים כי אותו ה-100 מוטל בספק. אנחנו לא מחפשים עבודה בזמן כי אנחנו בטוחים בכישרון שלנו ושאנחנו העובדים המצטיינים של הדור שכל בוס היה מעסיק וכשהטלפונים מהבנק לא מפסיקים לצלצל אנחנו כורעים תחת העומס של משלוח קורות חיים ודילוג מראיון עבודה אחד לשני.

אותו דבר אנחנו עושים גם כשעולה לנו רעיון מצוין לעסק שבהחלט יכול להצליח, רעיון למוצר חדש או לקמפיין שימלא לנו את העסק בלקוחות ויוביל אותנו להגשמת היעדים הכלכליים שלנו.

אז מה יוצר את הפער בין רביצה חסרת תועלת על הספה בסלון לבין פעולה בלתי ניתנת לעצירה כדי להביא רעיון לידי מימוש?
קבלו את האלופה, זאת שלא משאירה לשאננות סיכוי – הדחיפות!

מנגנון הפסיכולוגיה האנושי הבסיסי ביותר בכל הנוגע לקבלת החלטות וביצוע ופעולות מונע מתוך הפחד שלנו מכאב והרצון שלנו לחוות עונג.

השאננות נובעת מכך שבאותו רגע נתון בו אנחנו דוחים את הרצון האמיתי פשוט נוח לנו ואנחנו מפרשים את רגע קבלת ההחלטה כרגע כואב ולכן אנחנו מתרחקים ממנו ("אני צעיר, ואני גם בקושי מעשן. יום יבוא ואני אפסיק"). הדחיפות נובעת מכך שהמקום בו אנחנו נמצאים כבר לא נוח והוא יותר כואב מלקבל החלטה שתיקח אותנו לעבר העונג המיוחל ("השיעול גמר אותי הלילה, בקושי הצלחתי לנשום, הרגשתי שהריאות שלי נקרעות – אני חייב להפסיק לעשן"). אז בואו ותשתמשו בכלי הפשוט הזה במטרה להביא את עצמכם לעבר ההצלחה שאותה אתם כל כך רוצים.

נתחיל בהבנה שהרגע הזה, ההווה, הוא הזמן היחיד בו יש לנו את הכוח לקבל החלטות.

החלטה שאנחנו אמורים לקבל "עוד שבוע" עדיין לא התקבלה ולכן יש סיכוי סביר שאם פחדנו לקבל אותה עכשיו לא נקבל אותה גם בעוד שבוע או אולי אפילו לעולם לא!

מכירים את זה כמוני מרגעים אחרים בחיים?
ברוב המקרים זה עכשיו או לעולם לא. הייתם רוצים לדעת שהרעיון הבא שלכם מוטל בספק?

שהדבר הגאוני הזה שיש לכם בראש ורק מחכה לקבל ביטוי ולשנות לכם ולאנשים סביבכם את החיים לעולם לא יתגשם אם לא תפעלו עכשיו?

תשאלו את עצמכם…

  • מה אני עלול להפסיד לנצח כל עוד אני דוחה עוד ועוד את הרגע בו אני אמור להתחיל ולפעול בנחישות, באחריות ובמחויבות למען ההצלחה שלי?
  • איך זה מרגיש לדעת שכל עוד לא התחלתי את הדרך להצלחה לעולם לא אגיע אליה?
  • מה אני ארוויח שכרגע אין לי ברגע שאקבל החלטה ואתחיל לפעול כדי להרוויח את ההצלחה שלי בהקדם האפשרי?
  • איך ארגיש כשאבין שאני חי את חיי בדיוק כמו שרציתי לחיות אותם?

זכרו שגם הטיל המונחה החכם ביותר שיכול לפגוע בכל מטרה ולא משנה כמה מהירה וחמקמקה היא, לעולם לא יוכל לפגוע במטרה לפני ששיגרו אותו לעברה!

(Visited 21 times, 1 visits today)