ללא חומרים משמרים, האמנם?

ללא חומרים משמרים, האמנם?

ידעתי שעד שלא אראה את זה לא אאמין, לכן החלטתי לנקוט יוזמה ולעשות את הניסוי הזה בעצמי.

ב-1.6.14, בכניסה לתוך הימים הממש חמים של הקיץ, פתחתי חפיסת מרגרינה, הנחתי על צלחת ואת הצלחת הנחתי במקום גבוה כך שלא תפריע לי.
אותו מקום בו הנחתי את המרגרינה זה מקום שאין בו מיזוג, מה שאומר שכשחם בחוץ אז חם שם. ממש חם שם!

האמת? שכחתי מזה לגמרי.
אחרי חודש הייתי אמור לצלם את התוצאה ולהסיק את המסקנות, אבל כנראה שהמיקום בו בחרתי להניח את המרגרינה היה כל כך טוב בלא להפריע לי שלא זכרתי את הניסוי.

באמצע יולי (חודש וחצי אחרי) קלטתי פתאום את הצלחת בזוית העין וניגשתי אליה. לא האמנתי למה שראיתי!
החלטתי שאם זה מה שקרה עד לאותו רגע אני רוצה להאריך את הניסוי בעוד חודש כדי לראות לאן זה יתפתח.

וזו התוצאה: לא קרה כלום!!!

ככה המרגרינה נראתה כשרק פתחתי אותה (1.6.14):

ככה המרגרינה נראית היום (17.8.14):

IMG_20140817_011922

שימו לב שחוץ מזה שהיא הפכה מעט שקופה, ותפסה את הצורה של הצלחת לא קרה לה כלום. לא עובש, לא ריקבון, לא ריח רע.

 

מרגרינה לא תמיד הייתה מרגרינה. היא התחילה את דרכה כשמן צמחי (ובדרך כלל לא מהסוגים המומלצים לחובבי בריאות) שעבר תהליך כימי שנקרא הידרוגנציה (הוספת מימנים) על מנת להפוך אותו לשמן רווי.

למה לעשות את זה? הסיבה הכי טובה היא היציבות של המרגרינה. בשימוש במטבח ובשימוש תעשייתי יש הרבה יתרונות לשמן שנשאר קשה בטמפ' גבוהות, הוא תורם למרקם וליציבות של המזונות בהם הוא נמצא ואם אפשר לייצר אותו בכמויות עצומות ולהוזיל מחירים, מה טוב.

אז מה הבעיה עם זה?
כמה בעיות:
1. זה לא טבעי. זה כל כך לא טבעי שאפילו נמלים, ג'וקים, זבובים, יתושים ואף חיידקים לא מתקרבים לזה. מקסימום אבק. ומה שמצחיק זה שאנחנו דוחפים את זה לגוף בכמויות תוך שאנחנו קוראים לשאר היצורים ששמניתי קודם נחותים ו"טיפשים".
2. בתהליך ההידרוגנציה נוצר במקביל לשומן המוקשה גם שומן מסוג טרנס. שומן טרנס מגביר את הסיכון למחלות לב, מעלה את רמות הכולסטרול מסוג LDL ("הרע") ומוריד את רמות הכולסטרול מסוג HDL ("הטוב") מה שמאיץ היווצרות טרשת עורקים, מוריד את רגישות התאים לאינסולין ועלול להוביל לסכרת (עכשיו אני מעריך יתושים קצת יותר).
3. טמפ' ההתכה של המרגרינה גבוהה מאוד ביחס לשמנים רוויים אחרים (כמו שמן קוקוס למשל, שכשמעט קריר הוא מוצק אך בטמפ' של 25 מעלות הוא נוזלי לחלוטין). עכשיו תחשבו איך נראה בעורקים שומן שנשאר מוצק בטמפ' גבוהה (טמפ' ההתכה של מרגרינה נע בין 33-37 מעלות. זה המון!!).

אז עכשיו כשיש לנו מרגרינה זה כבר הגיוני שאפשר לייצר מוצרים ללא חומרים משמרים. האמנם?

IMG_20140817_011649

כשיש במזון מרגרינה אין צורך להשקיע בחומרים משמרים. המרגרינה עצמה היא חומר משמר.
הרי איך זה הגיוני שמוצר יכול לשבת על מדף שבועות באריזה רגילה (ללא ואקום), וכשאנחנו פותחים את האריזה המוצר טרי לחלוטין?
כל זה בלי חומר משמר? כמובן שבלי חומר משמר, אבל עם הרבה שומן מוקשה שמתפקד בדיוק אותו דבר.

בדיוק כמו שלא הייתי רוצה להיות חיידק שתקוע בתוך אריזה מרשרשת יחד עם עוגה או חטיף כך אני גם לא אוכל מרגרינה ומוצרים בהם יש מרגרינה.
בגלל התקנות אשר מאפשרות ליצרנים לא לכתוב את כל האמת על האריזות זה קצת מאתגר למצוא את החומרים הלא בריאים האלה במזון שאנחנו אוכלים אך עדיין זה די קל.
בד
רך כלל הם מתהדרים בהצהרה *אינו מכיל חומרים משמרים* וכשתסתכלו על תאריך התפוגה תגלו שהוא אמור להישאר טרי עוד שבועות ארוכים קדימה.
אתם יכולים לחפש את צמדי המילים "שומן צמחי" בצירוף צמד המילים "שומן טרנס" ברשימת הערכים התזונתיים.

ועכשיו שאנחנו יותר מודעים לנוכחות של השומן המשמר הזה במזון ולהשפעות שלו על הגוף, נסו לחשוב על זה ולענות לעצמכם בכנות, האם באמת מגיע לגוף שלכם שתכניסו לתוכו "מזון" שרק אבק היה מוכן להתקרב אליו וגם זה בגלל שאין לו אפשרות בחירה והוא נמצא בכל מקום אליו הרוח נושבת?

זה לא בלתי אפשרי לחיות בלי מרגרינה, זה דורש קצת יותר מחשבה ויצירתיות, אבל לפחות זה למען מטרה טובה.

מי שרוצה לדעת על תחליפים למרגרינה מוזמן ליצור איתי קשר.
בינתיים אני אנסה לפתור את הדילמה, אם לזרוק את המרגרינה לפח של הפסולת האורגנית שהולך לקומפוסט או למיחזורית של הפלסטיק.

לבריאות!

 

(Visited 96 times, 1 visits today)