פוסטים

בחירה

כנגד כל הסיכויים

כנגד כל הסיכויים

מי שעשה זאת בחייו כבר יודע, ליצור יש מאין זו מלאכה שבה אנו נדרשים לפעול כנגד כל הסיכויים. אך האם זה נכון? ומה הם המחסומים האלה בכלל?

לכל אחד מאיתנו ישנן תפיסות רבות אשר גורמות לנו להאמין שאותו דבר אותו אנו רוצים נמצא מעבר לגבולות המסוגלות שלנו ומתוך כך אין לנו סיכויי להשיג אותו, וישנה הוכחה, הרי זה דבר שאנחנו רוצים, הוא לא קיים בחיינו וגם קשה לנו לבצע את הפעולה שתקרב אותו אלינו.
יש בזה דבר טוב ודבר פחות טוב. הדבר הטוב הוא שהמחסום תמיד פנימי ושאנחנו לא צריכים לחפש את ההתמודדות עם המכשולים החיצוניים אלא למצוא את הדרך להיות חזקים יותר מבפנים. הדבר הפחות טוב הוא שזה מאוד קשה באופן טבעי לראות את עצמנו באותם רגעים בהם אנו חלשים יותר, בדיוק כמו שכשכלב רודף אחרי הזנב של עצמו והוא לא באמת יודע שזה מה שהוא עושה.

אנחנו כל כך רגילים לקלוט את המידע באמצעות איברי החישה כך שאנו לא נותנים הזדמנות לחושים הפנימיים שלנו לפעול ובכך מקטינים את הסיכויים שלנו לפתח את הרעיון הבא מוצלח ככל שיהיה.
הרי העיניים ממוקמות כל כך גבוה בגוף ובחזית הפנים כך שאנו לא יכולים לראות את עצמנו אלא אם אנו יושבים, האוזניים ממוקמות גם הן גבוה אך בצידי הראש – המקום הגרוע ביותר לשמיעה עצמית (קרה לכם פעם ששמעתם את עצמכם בהקלטה וחשבתם לעצמכם "מי זה? זה אני?!"). מבחינת הריח והטעם – אין סיכוי בכלל להשתמש באיברים האלה על מנת לקלוט את עצמנו כיוון שהקולטנים מאבדים רגישותם מול כל גירוי שנמשך זמן רב כך שלעולם לא נוכל לטעום את עצמנו או להריח את הריח הטבעי של גופנו, ולגבי המישוש, גם זה מתעתע. למשל בכל פעם כשאנחנו נוגעים עם היד ברגל אנחנו מרגישים את היד ברגל ואת הרגל ביד ולכן התחושה לא ממוקדת.
כל זה יוצר בלבול מול החושים הפנימיים וגורם לנו לקבל אותם כאמת בלתי ניתנת לערעור.

על מנת לפעול נגד כל הסיכויים ולהצליח להשיג את המטרות שלנו עלינו לבודד את החושים הפנימיים מהחושים החיצוניים ולהתמקד רק בהם ובכך לקבל את היכולת להתמודד עם המחסומים הפנימיים.

פשוט לקחת מספר נשימות, לעצום עיניים, להתמקד פנימה ולשאול –

מה אני רואה בעיניי רוחי כשאני חושב על פיתוח הרעיון שלי?
איזה קולות ומשפטים נאמרים בתוך ראשי?
איזה תחושות עולות בי לנוכח הקולות והמראות?

לאחר שבודדתם את המחסומים הפנימיים שאלו את עצמכם –

מה לא נכון במה שאני רואה ושומע מבפנים?
כיצד אוכל לשנות את ההרגשה שלי?
מה האמת לגבי הרעיון שלי?

ישנם עוד שלבים בדרך לפריצת מחסומים, אך השלב ההוליסטי לבד יכול ליצור מסה קריטית שתוביל לביצוע פעולה שכבר תוכיח את השקריות שעומדת מאחורי המחסום ותיצור מומנטום לביצוע פעולות.

 

 

תמונה של קוף

אדוני, למה יש לך קוף על הכתף???

23.08.12 06:07

גם לך יש תחושה כזאת כאילו שיש לך קוף על הכתף בעל צרכים רבים כל כך שאין לך ברירה אלא להתייחס רק אליו תוך ויתור על הצרכים והרצונות שלך?

אם כן אז חשוב לי להבהיר לך שזה לא במקרה ושזה לא דבר נדיר, כך שאין צורך שזה יגרום לך להרגיש שמשהו אצלך לא בסדר.
אני יכול להבין את זה שלהרבה אנשים זה יכול להיות מוזר, במיוחד כי אנחנו זוכרים שקוף על הכתף זה הקטע של מרקו אבל לא אצלנו, אנחנו יודעים שמדובר בקוף אחר.

בגישות שונות אנחנו מכירים את הקוף כ-"שדון", כ-"ילד פנימי", כ-"החבר הרע", כ-"שוטר פנימי" כשבסך הכל כולם יחד מייצגים את אותו חלק אולי החשוב ביותר בהתפתחות שלנו שנקרא אגו.

זה נכון שיצא לאגו שם רע בתור זה שגורם לנו לריב, להיסגר ולקיים דפוסי התנהגות שליליים, אבל זה רק בגלל שלא הבנו לחלוטין את המהות שלו.
לאחרונה שמעתי תיאור מצוין לתפקיד החיובי של האגו.
באחת מההדרכות בלימודי הקבלה התבקשתי לחשוב מה היה קורה אם הייתי משחק כדורסל נגד ילד קטן שבקושי יודע לכדרר והוא נמוך ממני במטר ואיך הניצחון היה מרגיש לי לאחר שידעתי מראש שאני עומד לנצח בכל מקרה. כמובן שמבחינתי זה היה מרגיש חסר טעם, משעמם ואפילו מיותר. וכשנשאלתי למה עניתי שאני צריך אתגר אם אני רוצה להיות מסופק מהניצחון שלי.

באותו רגע כבר הבנתי לבד מה הכיוון. התפקיד של הקוף או האגו הוא לוודא שבאופן יומיומי, כל דקה בחיים אני בהתמודדות מול יריב בעל כוח שהוא טיפה יותר חזק ממני. הוא בסך הכל טיפה יותר חזק ממני בדיוק כמו שהוא בסך הכל טיפה יותר חזק מכל אחד אחר בעולם כיוון שהוא נועד להיות מנוצח אם רק אתאמץ להביס אותו.
הרי החיים הם משחק, ובמשחק חייב להיות יריב מאתגר שההתמודדות מולו אמורה להוביל אותנו למקום טוב יותר בחיים,  ובמידה והתעמתנו איתו ולא ניצחנו אנחנו תמיד יכולים לראות את השידור החוזר כדי ללמוד את השיעור, להבין איפה לא פעלנו נכון ובכך להתחזק בפעם הבאה ולבוא לסיבוב הבא מוכנים יותר.

הקוף רוצה להרגיל אותנו לתרבות ה-"צ'יטים" (קודים אשר מקנים יתרון לשחקן במשחקי מחשב – מלשון רמאות), שזה מהדברים ההרסניים ביותר שאנחנו יכולים לעשות לעצמנו. אנחנו אומנם יכולים "לנצח" את המשחק, אך ללא כל סיפוק ותחושת התעלות והתפתחות.
הרי המטרה של כל המטרות היא האושר, כך שזה לא משנה אם השגנו את התוצאה החיצונית, כל עוד אנחנו לא מאושרים – נכשלנו!