פוסטים

בחירה

כנגד כל הסיכויים

כנגד כל הסיכויים

מי שעשה זאת בחייו כבר יודע, ליצור יש מאין זו מלאכה שבה אנו נדרשים לפעול כנגד כל הסיכויים. אך האם זה נכון? ומה הם המחסומים האלה בכלל?

לכל אחד מאיתנו ישנן תפיסות רבות אשר גורמות לנו להאמין שאותו דבר אותו אנו רוצים נמצא מעבר לגבולות המסוגלות שלנו ומתוך כך אין לנו סיכויי להשיג אותו, וישנה הוכחה, הרי זה דבר שאנחנו רוצים, הוא לא קיים בחיינו וגם קשה לנו לבצע את הפעולה שתקרב אותו אלינו.
יש בזה דבר טוב ודבר פחות טוב. הדבר הטוב הוא שהמחסום תמיד פנימי ושאנחנו לא צריכים לחפש את ההתמודדות עם המכשולים החיצוניים אלא למצוא את הדרך להיות חזקים יותר מבפנים. הדבר הפחות טוב הוא שזה מאוד קשה באופן טבעי לראות את עצמנו באותם רגעים בהם אנו חלשים יותר, בדיוק כמו שכשכלב רודף אחרי הזנב של עצמו והוא לא באמת יודע שזה מה שהוא עושה.

אנחנו כל כך רגילים לקלוט את המידע באמצעות איברי החישה כך שאנו לא נותנים הזדמנות לחושים הפנימיים שלנו לפעול ובכך מקטינים את הסיכויים שלנו לפתח את הרעיון הבא מוצלח ככל שיהיה.
הרי העיניים ממוקמות כל כך גבוה בגוף ובחזית הפנים כך שאנו לא יכולים לראות את עצמנו אלא אם אנו יושבים, האוזניים ממוקמות גם הן גבוה אך בצידי הראש – המקום הגרוע ביותר לשמיעה עצמית (קרה לכם פעם ששמעתם את עצמכם בהקלטה וחשבתם לעצמכם "מי זה? זה אני?!"). מבחינת הריח והטעם – אין סיכוי בכלל להשתמש באיברים האלה על מנת לקלוט את עצמנו כיוון שהקולטנים מאבדים רגישותם מול כל גירוי שנמשך זמן רב כך שלעולם לא נוכל לטעום את עצמנו או להריח את הריח הטבעי של גופנו, ולגבי המישוש, גם זה מתעתע. למשל בכל פעם כשאנחנו נוגעים עם היד ברגל אנחנו מרגישים את היד ברגל ואת הרגל ביד ולכן התחושה לא ממוקדת.
כל זה יוצר בלבול מול החושים הפנימיים וגורם לנו לקבל אותם כאמת בלתי ניתנת לערעור.

על מנת לפעול נגד כל הסיכויים ולהצליח להשיג את המטרות שלנו עלינו לבודד את החושים הפנימיים מהחושים החיצוניים ולהתמקד רק בהם ובכך לקבל את היכולת להתמודד עם המחסומים הפנימיים.

פשוט לקחת מספר נשימות, לעצום עיניים, להתמקד פנימה ולשאול –

מה אני רואה בעיניי רוחי כשאני חושב על פיתוח הרעיון שלי?
איזה קולות ומשפטים נאמרים בתוך ראשי?
איזה תחושות עולות בי לנוכח הקולות והמראות?

לאחר שבודדתם את המחסומים הפנימיים שאלו את עצמכם –

מה לא נכון במה שאני רואה ושומע מבפנים?
כיצד אוכל לשנות את ההרגשה שלי?
מה האמת לגבי הרעיון שלי?

ישנם עוד שלבים בדרך לפריצת מחסומים, אך השלב ההוליסטי לבד יכול ליצור מסה קריטית שתוביל לביצוע פעולה שכבר תוכיח את השקריות שעומדת מאחורי המחסום ותיצור מומנטום לביצוע פעולות.

 

 

הבחירה לשנה החדשה – להיות חרטטן, חובבן או מקצוען

19/9/12 05:52

יום העבודה הראשון של השנה העברית החדשה מתחיל עכשיו.
אני מודה, הייתה תקופה מטלטלת. זה בדיוק חודש שכל מה שהכרתי בעצמי נעלם וכל היציבות שבניתי התערערה.

רק תחושת המחויבות עזרה לי להילחם בדחף להמשיך להתכרבל מתחת לשמיכה ולקפוץ הבוקר מהמיטה. גם לסופרמן יש ימים בהם הוא שוכח שיש כל כך הרבה מה לעשות.

השאיפה לתכלית היא זו שיכולה לעזור במצב כזה. תהליך של זיכוך נפש, חמלה, אהבה ושמחה יעורר את הרצון לחיות ללא פשרות. יש עבודה רבה לעשות, לכולנו, כי אף אחד לא יכול לשנות את עולמו של האחר מבלי שהאחר יעזור וייקח אחריות על חייו. וזה מתחיל בקטן, זה מתחיל בשאלה – מה אני באמת רוצה?

ראש השנה הוא חג שמעורר בנו את הרצון מחדש. כיוון שזה חג שמציין התחלות חדשות באופן טבעי הוא מצית את הדמיון ומעורר השראה של יצירה ומאפשר לנו לראות מה עוד אפשרי בחיים שלנו. זהו חג של רשימות. רשימות של טוב ורע, בעד ונגד וגם רשימות של מטרות חדשות וויתורים אותם אנו צריכים לעשות. אז מי אנחנו בתוך אותן רשימות?

ישנם 3 סוגים של אנשים:

החרטטן – אומר שהוא רוצה הרבה דברים אך לא עושה אפילו את הצעד הראשון כדי לכתוב את אותם הדברים כדי להפוך אותם למוחשיים ומחייבים, הוא לא מתכנן את הדרך וכמובן שמהר מאוד הוא מוצא את עצמו מחוץ למשחק.

החובבן – הוא דווקא כותב את הרשימות שלו ומנהל לו"ז מדויק של החיים כמו שהוא היה רוצה לחיות אותם אך עושה תמיד את הדברים השוליים ונותן למיקוד שלו להתפזר כי הוא חושב שרק הכוונה תביא את התוצאות וכשהן לא מגיעות הוא נשבר רגשית.

המקצוען – המקצוען הוא הכוכב האמיתי. הוא זה שמציב מטרה ומאותו רגע הוא לא מתייחס אליה אלא מעריך את עצמו על המאמץ בלבד. הוא אדם ממוקד שיודע מה הדרך שלו ומה הכיוון ומוכן לוותר על דחפים כדי להגיע למקום בו הוא רוצה להיות. הוא זה שיודע שכדי להיות במקום חדש צריך ללמוד לעשות דברים שהוא עדיין לא יודע והוא משקיע בפיתוח מיומנויות באופן עקבי אך באופן בו הוא יכול להיות פנוי לעשייה האמיתית שתוביל אותו לעבר החזון שלו. המקצוען יודע שבעידן בו אנו חיים רק מי שממהר מתקדם, ומי שישן מתיישן. הוא הבין את סוד החיים – החיים הם כמו מדרגות הנעות כלפי מטה, אם עוצרים לעולם לא נשארים במקום אלא יורדים למקום נמוך מהמקום בו נמצאים. המטרות של המקצוען לא חייבות להיות ברמה של לכבוש את העולם, לא זה מה שהופך אותו לכזה אלא הבחירה שלו לא להתפשר על העתיד אותו הוא כל כך רוצה.

עכשיו זה כבר ברור, זה נמצא ממש מול העיניים. עכשיו אפשר להתבונן פנימה ולשאול "מי אני באמת?", ועכשיו אפשר להחליט לעבור לשחק עם המקצוענים תוך שימוש בחמשת האלמנטים שהמקצוענים מלמדים אותנו.

1. כתיבת מטרה ברורה ומוגדרת.
2. החלטה על מה יש לוותר כדי להשיג את המטרה.
3. למידת מיומנות חדשה.
4. ביצוע פעולות ממוקדות.
5. התמקדות במאמץ ולא בתוצאה.

שנה טובה ומקצוענית 🙂

עוד פוסטים רלוונטיים לנושא:

ההיסטוריה של ההצלחות!