פוסטים

לחזור לחיים אחרי בגידה של הגוף ולנצח במסע לעבר החלמה הרגשית

יד משחקת שח מט

כוחה של דחיפות בפיתוח רעיונות עסקיים

כוחה של דחיפות בפיתוח רעיונות עסקיים

רבים האנשים שמסתובבים סביבנו כשעמוק בפנים הם יודעים שהם אנשים מוצלחים, אהובים, בעלי פוטנציאל אדיר לשגשג ולפרוח אך עדיין – הם מתוסכלים!

אגב, אם תשימו לב לרגעים בחיים בהם אתם מתוסכלים תוכלו לשים לב שיש קו אחיד בין כולם – יש לכם את הרעיון המושלם, אתם יודעים בדיוק מה אתם צריכים לעשות ופשוט לא עושים את זה. תסכול נוצר כאשר אנחנו יודעים את הפתרון לבעיה שלנו ואנחנו פשוט לא משתמשים בו.

ישנן סיבות רבות למה לא לפתח רעיונות. חלקן סיבות רגשיות שנובעות מטראומות שעברנו וחלקן קשורות לפחדים שמשתקים אותנו, אך בין כל אותם הדברים מסתתרת לה האחת שמהווה את המכשול שעומד בין כל אדם צעיר ומוצלח לבין ההצלחה שלפעמים לעולם לא מגיעה – שאננות!

למען ההבהרה – השאננות לא גורמת לנו לוותר על החלומות שלנו. אנחנו עדיין רוצים להיות במקום בו חשבנו שנהיה בעוד שנה. השאננות פשוט גורמת לנו לדחות את הרגע בו אנחנו אמורים לקבל את ההחלטה לעשות את כל מה שנדרש כדי להיות שם. אז אנחנו דוחים ודוחים, לא מתחילים ללמוד בזמן למבחן שידענו מראש שנקבל בו 100 וביום לפני המבחן אנחנו מתוסכלים כי אותו ה-100 מוטל בספק. אנחנו לא מחפשים עבודה בזמן כי אנחנו בטוחים בכישרון שלנו ושאנחנו העובדים המצטיינים של הדור שכל בוס היה מעסיק וכשהטלפונים מהבנק לא מפסיקים לצלצל אנחנו כורעים תחת העומס של משלוח קורות חיים ודילוג מראיון עבודה אחד לשני.

אותו דבר אנחנו עושים גם כשעולה לנו רעיון מצוין לעסק שבהחלט יכול להצליח, רעיון למוצר חדש או לקמפיין שימלא לנו את העסק בלקוחות ויוביל אותנו להגשמת היעדים הכלכליים שלנו.

אז מה יוצר את הפער בין רביצה חסרת תועלת על הספה בסלון לבין פעולה בלתי ניתנת לעצירה כדי להביא רעיון לידי מימוש?
קבלו את האלופה, זאת שלא משאירה לשאננות סיכוי – הדחיפות!

מנגנון הפסיכולוגיה האנושי הבסיסי ביותר בכל הנוגע לקבלת החלטות וביצוע ופעולות מונע מתוך הפחד שלנו מכאב והרצון שלנו לחוות עונג.

השאננות נובעת מכך שבאותו רגע נתון בו אנחנו דוחים את הרצון האמיתי פשוט נוח לנו ואנחנו מפרשים את רגע קבלת ההחלטה כרגע כואב ולכן אנחנו מתרחקים ממנו ("אני צעיר, ואני גם בקושי מעשן. יום יבוא ואני אפסיק"). הדחיפות נובעת מכך שהמקום בו אנחנו נמצאים כבר לא נוח והוא יותר כואב מלקבל החלטה שתיקח אותנו לעבר העונג המיוחל ("השיעול גמר אותי הלילה, בקושי הצלחתי לנשום, הרגשתי שהריאות שלי נקרעות – אני חייב להפסיק לעשן"). אז בואו ותשתמשו בכלי הפשוט הזה במטרה להביא את עצמכם לעבר ההצלחה שאותה אתם כל כך רוצים.

נתחיל בהבנה שהרגע הזה, ההווה, הוא הזמן היחיד בו יש לנו את הכוח לקבל החלטות.

החלטה שאנחנו אמורים לקבל "עוד שבוע" עדיין לא התקבלה ולכן יש סיכוי סביר שאם פחדנו לקבל אותה עכשיו לא נקבל אותה גם בעוד שבוע או אולי אפילו לעולם לא!

מכירים את זה כמוני מרגעים אחרים בחיים?
ברוב המקרים זה עכשיו או לעולם לא. הייתם רוצים לדעת שהרעיון הבא שלכם מוטל בספק?

שהדבר הגאוני הזה שיש לכם בראש ורק מחכה לקבל ביטוי ולשנות לכם ולאנשים סביבכם את החיים לעולם לא יתגשם אם לא תפעלו עכשיו?

תשאלו את עצמכם…

  • מה אני עלול להפסיד לנצח כל עוד אני דוחה עוד ועוד את הרגע בו אני אמור להתחיל ולפעול בנחישות, באחריות ובמחויבות למען ההצלחה שלי?
  • איך זה מרגיש לדעת שכל עוד לא התחלתי את הדרך להצלחה לעולם לא אגיע אליה?
  • מה אני ארוויח שכרגע אין לי ברגע שאקבל החלטה ואתחיל לפעול כדי להרוויח את ההצלחה שלי בהקדם האפשרי?
  • איך ארגיש כשאבין שאני חי את חיי בדיוק כמו שרציתי לחיות אותם?

זכרו שגם הטיל המונחה החכם ביותר שיכול לפגוע בכל מטרה ולא משנה כמה מהירה וחמקמקה היא, לעולם לא יוכל לפגוע במטרה לפני ששיגרו אותו לעברה!

מיהו אדם רוחני?

 מיהו אדם רוחני?

עבורי אדם רוחני הוא אדם אשר מחפש להשתפר ולהתעלות על עצמו כל הזמן.
זהו אדם אשר רוצה להמשיך וללמוד כיצד הוא משפיע ולהשתמש בידע הזה על מנת להפוך את ההשפעה שלו לחיובית יותר יותר.
אדם רוחני יודע שיש למעשים שלו השלכות ושהוא הסיבה למציאות חייו בכל רגע נתון ולכן הוא בוחר לקחת אחריות על השינוי.
התפיסה הרוחנית אומרת שהשינוי בא מבפנים, כל מה שאנחנו רואים מבחוץ הוא תוצאה והשתקפות של מי שאנחנו מבפנים.

עבור האדם הרוחני הדברים בהם הוא מאמין הם לא פילוסופיה שנחמד לדבר עליה, אלא תפיסת עולם באמצעותה ודרכה הוא מקבל החלטות ופועל באופן מעשי.
מה שמבדיל בינו לבין הפילוסוף ומה שמאפשר לו לחיות על פי תפיסתו היא אמונה אמיתית, כי רק כאשר יש אמונה מתבצעת פעולה הנושאת תוצאות במציאות החומרית.

זה נכון, כולנו שונים, ולכן גם כל אדם רואה מציאות גם בהסתכלות על אותו אותו דבר.

עוד פוסטים רלוונטיים לנושא:

הרוחני זה המעשי החדש

רוצים ללמוד כיצד אנו מושפעים על ידי התת מודע?

כריכת ספר הסוד

הסוד – הטעות הגדולה ביותר בחיים שלכם!

 

הסוד – הטעות הגדולה ביותר בחיים שלכם!

רובנו מכירים את "הסוד". אותו סרט תיעודי מרתק שיצא בשנת 2006 אשר סיפר לנו על חוק שלא הכרנו. אותו חוק שנקרא – The law of attraction או בעברית – חוק המשיכה.

הסרט הזה כל כך גאוני שהוא גרם למיליוני אנשים בעולם (וגם לי) לשוב ולראות אותו פעם אחר פעם מתוך אמונה שבעזרתו הם יוכלו לשנות את חייהם ולקבל את כל מה שהם היו רוצים. בסופו של דבר החוק הזה שנראה כל כך פשוט להפעלה, גבה מחיר עצום מרבים שהאמינו שכל מה שהם צריכים לעשות זה לדמיין מזוודות מלאות בדולרים ואלו פשוט יתחילו ליפול עליהם מהשמיים.

לפחות זה מה שאותם אנשים חושבים!

האמת היא – שגילוי חוק המשיכה הוא אחד התגליות המרתקות והיעילות ביותר והוא מופיע אפילו בכתבים קבליים שנכתבו לפני מאות שנים.

אז מה הטעות הגדולה ביותר בחיים שלכם?

הטעות היא שבמקום לראות את הסרט בעצמכם חלקכם נתתם לאגו שלכם לראות את הסרט במקומכם!

במצב בו האגו שלכם רואה את הסרט, לא משנה כמה פעמים תראו אותו, את החלקים החשובים באמת אתם תפספסו. האגו הוא זה שיצר את המציאות הנוכחית והנוחה בחייכם ומבחינתו אין סיבה שהוא ירצה לשנות אותה. לכן, הוא מוחק את המידע החשוב ביותר ומעוות את ההבנה לגבי הסרט. התוצאה היא שישנם שני חלקים אותם רוב האנשים פשוט מפספסים:

  1. אמנם מדובר על "מחשבה יוצרת מציאות" אך יותר מכל מדובר על תדר רגשי שכל אחד מאיתנו פולט והוא מושך לחיינו אנרגיה הזהה לאותו תדר. כך שזה לא משנה על כמה יאכטות, בני/בנות זוג מושלמים, רכבי פאר, בתים במושב או חברה מתוקנת בה נחייה אנו חושבים – שום דבר מזה לא יקרה עד שלא נאמין שזה באמת אפשרי. זה חייב לרגש אותנו כך שבאמת נתחיל לשדר את אותו תדר ממגנט. יותר מכך, עלינו להאמין שזה כבר קיים בחיים שלנו (אפילו שזה לא) כיוון שלפי חוק המשיכה מה שאתה משדר זה מה שאתה מקבל – אם תשדר "זה יקרה בעתיד" זה תמיד יישאר בעתיד!
    גם מחשבה חיובית יחד עם תחושה שלילית ייצרו באופן מתמשך תוצאות גרועות ויותר מכך, תיווצר פסימיות מעורבבת בתסכול כי "ניסיתי את זה בכל הכוח אך זה לא עבד".
  2. החלק השני שהרוב מפספסים הוא 3 השלבים שמתרחשים בכל תהליך של מגנוט:
  • שלב הבקשה: יצירת הדמיון המדויק של הדבר אותו אנו רוצים. דמיון של רגע עתידי שמדומיין בזמן אמת ומשולב בתחושה אליה אנו שואפים להגיע לכשתושג המטרה.
  • שלב הזימון: השלב בו היקום מקרב עד אלינו את אותו הדבר או את אותה ההזדמנות אותה ביקשנו.
  • שלב הקבלה: פה אנחנו נופלים! שלב הקבלה הוא זה שכדי לצלוח אותו בהצלחה עלינו להיות פתוחים לשינויים בחיים. מי שלא מוכן לשינויים לא יצליח להשיג תוצאות באמצעות חוק המשיכה! זה לא חכמה לבקש דבר חדש מבלי להיות מוכן לוותר על דברים ישנים ולבסוף עוד לכעוס ש-"הדבר הזה לא עובד". זהו שלב אקטיבי לחלוטין! שלב של ביצוע פעולה מאסיבית התואמת את ההחלטה שהתקבלה אשר יצרה את הזימון מלכתחילה ובו עלינו להסכים דרך ביצוע הפעולה ולקבל לחיים שלנו את אותו הדבר שאותו כל כך רצינו. יותר מכך, כדי להפעיל את שלב הקבלה במלואו עלינו לחיות את חיינו באמונה שלמה כאילו שכבר קיבלנו את מה שביקשנו כבר בשלב הבקשה עצמה.

כדי לא לעשות את הטעות הגדולה ביותר בחיים שלכם ולוותר על חוק המשיכה זכרו:

לא מספיק לחשוב על מה שאתם רוצים – כדי להצליח עליכם להרגיש את המטרה. כדי להרגיש אותה עליכם להאמין שהיא כבר קיימת בחיים שלכם!

לכל מוצר בסופרמרקט יש מחיר, גם בסופרמרקט שנקרא היקום. רוצים את החדש? תבצעו פעולה אמיתית שתוכיח את הרצינות שלכם ותהיו למוכנים לוותר על הישן!

ועכשיו – בהצלחה במגנוט!

 

חיצים אדומים בוקעים אדמה

מהי הצלחה או איך תדעו שהגעתם למקום שבו רציתם להיות?

היום זה כבר ברור מעבר לכל ספק, לפני שיוצאים לדרך אנחנו חייבים קודם לדעת לאן פנינו מועדות.
בימינו אין שום פרויקט יזמות מצליח שמתחיל לפני שעוברים טוב טוב על השלב הזה. אם השלב הזה מתאים ונכון ליזם או לאיש עסקים זו סיבה מספיק טובה שגם אתם תתחילו ותעברו קודם כל את השלב הזה.

הרי כולנו רוצים להצליח, אבל לא כולנו אותו אדם ולכן ההצלחה שלנו היא שונה. זה לא מספיק להצליח כמו אדם אחר, ההצלחה האינדיבידואלית של כל אחד מאיתנו היא זו שתקבע בסופו של דבר את הסיפוק ואת איכות חיינו.

בבתי הספר בהם למדנו חינכו אותנו לפעול באותו אופן. היינו צריכים ללבוש את אותה חולצה, ללמוד את אותו מקצוע, להתנהג אותו דבר ולהישאר במסגרת הברורה כך שבסופו של דבר כשנגדל נשרת את אותה המערכת אשר יצרה את תבנית החינוך מלכתחילה. היום זה כבר לא מתאים לנו. אנחנו רוצים יותר ממה שיש למערכת להציע לנו. אנחנו רוצים חופש, וההצלחה המערכתית כבר לא מספקת לנו את אותו חופש.

כשהבנתי את זה יצאתי ללמוד גישות שונות לחיים ולהתפתחות עסקית, מהסוג שלא מלמדים בבית הספר (לא שלמדתי כשהייתי בבית הספר). באחת מסדנאות העסקים שעברתי נתקלתי בתשובה מעניינת לשאלה – מהי הצלחה?

הצלחה היא הגשמה מתמשכת של מטרה ראויה שהוגדרה מראש!

אתם בוודאי מכירים את ההרגשה הזאת כשמישהו מנסה לתת לכם קרדיט על דבר שלא עשיתם וכמה קשה היה לקבל את הפרגון, לעומת זאת, אתם גם מכירים את התחושה שמתלווה להשגתו של דבר בצורה מושלמת אחרי שאמרתם "את זה אני רוצה!".

כיוון שאיכות חיינו נמדדת ברגשות שאנו חווים עלינו לדאוג להרגיש הכי טוב שאפשר מה שאומר שאנחנו חייבים להגדיר את ההצלחה האישית שלנו, כל אחד לעצמו! רק כך נוכל להגיע להצלחה אמיתית.

איך עושים את זה? בפשטות ובקלות! רק עונים על השאלות הבאות:

1. מהי הצלחה עבורי?

2. מהי הצלחה כלכלית עבורי?

3. מהי הצלחה במשפחה עבורי?

4. מהי הצלחה מבחינת בריאות עבורי?

כך חשוב לעבור כל תחום בחיים, ואז מה שנשאר לזה לשאול את שאלת מליון הדולר –

מה עלי לעשות כדי להפוך את חיי לסיפור הצלחה ומתי אני הולך לעשות זאת?

הרי ההצלחה לא נופלת על אף אחד מהשמיים, ורצוי להביא אותה לחיינו כמה שיותר מהר.
תעשו את זה עכשיו ואני מבטיח שהתוצאות לא יאחרו להגיע. ההצלחה רוצה להיות שלכם, היא רק מחכה שתפתחו לה את הדלת.

 

להצליח בגדול נערה פותחת קופסת מתנה

רוצים להצליח בענק?

רוצים להצליח בענק?

יש לשאלה הזאת פיתרון אחד – תעשו את זה פשוט!

זה לא אומר שאתם צריכים לזלזל בזה ולהפוך את זה לנחות. ההיפך הוא הנכון!

זה הרבה יותר מורכב לקחת רעיון עסקי ולפתח אותו כרעיון פשוט, כך שהוא נגיש ליותר אנשים שיכולים להתחבר אליו יותר בקלות.

ישנה תפיסה שגויה שאומרת שככל שהדבר מורכב יותר כך הסביבה תעריך אותו אותו יותר, לרוב זה לא נכון.

לרוב כשמישהו יבחן דבר מורכב הוא לא יבין אותו וינטוש אותו מלכתחילה.

זה הכי קל לפתח באופן מורכב, האתגר הוא להוריד את המשקל העודף ולהישאר עם התמצית של ההצלחה!

תמונה של אורות מותאמת לטקסט:לא אכפת לי מה חושבים עלי

לא יודע מה איתכם – לי כבר לא אכפת מה חושבים עלי!

15.8.12   06:13

לפני למעלה משנתיים הבנתי את המשמעויות וההשלכות הגדולות ביותר של התהליך אליו נכנסתי.
הבנתי שכשאני משתנה אני מפר הסכמים לא כתובים עליהם חתמתי לפני שנים ארוכות עם עצמי ועם האנשים שהיו סביבי. הבנתי גם שההסכמים האלה שנתנו לי ערך רב במשך שנים מהווים עבורי מכשולים גדולים מאוד בדרך להיות הסופר-מן שתמיד רציתי להיות.

מצד אחד אני רוצה להיות אדם טוב ומוצלח יותר, שזה אומר שאני צריך להתחיל להתנהג בצורה שונה, כשמצד שני אני עדיין רוצה לספק את כל הצרכים שלי, ביניהם אהבה וקבלה של הסביבה אותי. הסיכון היה שאם אתחיל להתנהג בצורה שונה אולי לא אהיה מספיק טוב ואמצא את עצמי במקרה הטוב קבור תחת ערימות של ביקורת סביבתית. למדתי גם שלפני המון שנים התחלתי להתנהג בצורה מסוימת וסיגלתי לעצמי זהות רק כדי שזה לא יקרה ופתאום כשבא לי לקלף את המסכות האלה אני עומד בפני קושי עצום כיוון שנוצר אצלי פחד שאשאר לבד.

אז איך זה שבכל זאת החלטתי שלא אכפת לי מה אחרים חושבים עלי?

אווו, כאן נכנס מודל התקשורת האוניברסלי!
המודל הזה הוא אחד הדברים המעניינים ביותר שנתקלתי בהם אי פעם כי הוא מסביר בצורה פשוטה ומדויקת את ההבדלים המהותיים ביותר בין כל בני האדם בעולם!

תהיו מרוכזים כי אני הולך להסביר את הדרך בה אני רואה את המודל הזה ואני הולך לעשות את זה רק פעם אחת!

זה הולך ככה:

בשטח מסוים, כל מקום בעולם, ישנה מציאות אובייקטיבית וזאת בתנאי שאין שם שום יצור חי!
במצב כזה ישנו מצב נתון אך ללא אף גורם שיספר את הסיפור האישי שלו על מה שקורה סביבו כך שהמקום הזה אינסופי והוא מתקיים ללא גבולות.

נניח שבשלב הבא הכנסנו לשם מישהו, ועכשיו אנחנו מבקשים ממנו לחוות את החוויה של להיות במקום הזה. הדרך היחידה בה הוא יכול לקלוט מידע מבחוץ ובכך לחוות את השטח היא בעזרת שימוש בחמשת החושים. הוא צריך להתבונן, להקשיב, להריח, לטעום ולחוש את המקום. כאן נוצר הפער בפעם הראשונה בינו לבין כל אדם אחד. אין שני דברים זהים בטבע! לכל אחד יש עיניים שונות שרואות בצורה שונה צבעים וצורות, מבנה אנטומי שונה של אוזניים שקולטות צלילים באופן שונה וכן הלאה. ומה לגבי אדם חירש, או עיוור, או טטרן? ומה לגבי מיקום שונה של אנשים? אז כבר נוצרים פערים גדולים יותר ויותר בקליטת המידע בינו לבין כל אדם אחר.

הרי אדם אחד יכול לומר לשני "אני פה ברחוב ליד הבית הכתום" כשהשני יאמר לו "אין ברחוב הזה בית כתום" כשבעיקרון שניהם צודקים – כל אחד רואה את הבית מצד אחר ולכן הם לא יודעים שהם מדברים על אותו בית.

בשלב השני כל המידע שנקלט ע"י החושים עובר דרך הפילטר שנקרא אגו. בניגוד מוחלט לשם הנוראי שיצא לו, האגו הוא אחד הכלים החשובים והשימושיים ביותר של כולנו. זהו החלק הלומד שנמצא בכולנו ובזכותו אנחנו לא צריכים לקום כל בוקר וללמוד מחדש מי אנחנו, היכן אנחנו נמצאים ומה זה הדבר הארוך הזה עם השערות בקצה ומה עושים איתו, ואני מתכוון למברשת שיניים כמובן.
האגו זוכר לא רק חפצים אלא את כל המשמעויות של כל מה שנחשפנו אליו במהלך החיים ומכיוון שכל אחד מאיתנו חווה באופן שונה את החיים מבחינה פיסית (ראה, שמע וחש בצורה שונה) לכן גם מערכת הפרשנויות של כל אחד מאיתנו לכל דבר בעולם היא שונה.

לדוגמה אדם שגדל במשפחה בה האבא היה יזם שהצליח יפרש לקיחת סיכונים כהנאה לעומת אדם אחר שאבא שלו נכשל שיפרש לקיחת סיכונים כדבר שאסור לעשות.
וזה הרבה יותר מורכב וסובייקטיבי מזה, ישנו סיפור על שני אחים תאומים שגדלו בבית בו האב היה נרקומן ועבריין שהיה נכנס לכלא כל כמה זמן וכשהיה יוצא היה מתעלל בילדים ובאימא.
כשהתבגרו הילדים אחד מהם הלך בעקבות אביו והפך לפורץ ונרקומן והשני לעו"ד מצליח שנלחם על מנת לוודא שפושעים כמו אביו ואחיו ישלמו על מעשיהם.
כששאלו את הבן הנרקומן איך זה שהוא הגיע לאן שהגיע הוא אמר: "עם אבא כזה לא הייתה לי שום ברירה אחרת", וכששאלו את העו"ד את אותה השאלה הוא אמר "עם אבא כזה לא הייתה לי שום ברירה אחרת".

בסופו של דבר מה שזה אומר זה שכל אדם מפרש את מה שקורה סביבו דרך המוגבלויות הפיסיות שלו ודרך פילטרים של משמעויות אותן הוא למד במהלך החיים.

המסקנה המתבקשת היא – אנשים לעולם לא חושבים עליכם דברים מסוימים בגלל שאלה מי שאתם, הם חושבים עליכם את הדברים האלה בגלל שאלה מי שהם! בגלל שיש להם מוגבלויות פיסיות מסוימות ופרשנויות מסוימות ואתם פשוט מזכירים להם דברים שהם כבר מכירים מהעבר, לכן הם מתייגים אתכם על סמך אותם דברים רק כדי שיהיה להם קל יותר לתקשר עם העולם ולהתמודד עם מליוני הגירויים שנמצאים סביבם בכל רגע נתון מבלי לקרוס תחת העומס.
תחשבו איך הייתם מרגישים אם הייתם פותחים אקספלורר וכל המידע ברשת האינטרנט היה זורם אליכם ללא שליטה, לא הייתם מבינים כלום. לכן קיימים הפילטרים האלה.

עם ההבנה הזאת, ועם ההכרות שלי עם עצמי כאדם שרוצה להתפתח על מנת להשפיע לטובה על אנשים אני מרשה לעצמי להשתנות לאט לאט ולהפוך להיות הסופר-מן שתמיד רציתי להיות, הרי זה ממש לא ענייני מה אחרים חושבים עלי. זה עניינם בלבד.